באר היטב חשן משפט ת״ו

מהדורה: תורת אמת 357

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 405 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 407 »

1 שור של עכו"ם או של הפקר או של חרש שוטה וקטן. ובו ה סעיפים: שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם פטור ושל עכו"ם שנגח לשל ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם:

2 שור של הפקר שנגח וקודם שיתפוס אותו הניזק קדם אחר וזכה בו פטור:

3 נגח שורו והפקירו קודם שעמד בדין וזכה בו אחר פטור אבל אם זכה בו הוא עצמו חייב:

4 נגח ואח"כ מכר או הוריש חייב:

5 שור של פקח שנגח לשור חרש שוטה וקטן חייב ושל חרש שוטה וקטן שנגח לשל פקח וכן שור שהלכו בעליו למדינת הים ונגח פטורים:

פירוש באר היטב חשן משפט ת״ו

1 פטור. דשור רעהו כתיב ולא שור של עובדי כוכבים ומה"ט היה מן הראוי לפטור גם כן איפכא אלא דלמדו מקרא לחייב מדכתיב עמד וימודד ארץ כו' כדאיתא בב"ק ריש ד' ל"ח ע"ש. סמ"ע:

2 וזכה. פטור זוכה זה מהניזק ובש"ס ילפי מקראי דבעינן שיהא לו בעלים בשעת נגיח' ובשעת גמר דין. שם:

3 חייב. קא משמע לן כיון דיש לו בעלים גם בשעת גמר דין אע"ג דאינן בעלים הראשונים חייב. שם:

4 פטורים. עיין בטור שכתב דאם הוחזקו נגחנים ב"ד מעמידין להן אפוטרופוס כו' והמחבר השמיטו וגם הרמ"א לא כתבו ונראה דה"ט משום דאינו נוהג בזה הזמן דהא אין מועד בבבל ואף אם בכה"ג הועד בא"י ובא לח"ל והזיק ותפשו הניזק שאין מוציאין מידו מ"מ הוא דבר שאינו שכיח לכך לא כתבוהו ולא הזכירו בזה דין אפטרופוס כלל. ש"ך:

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 405 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 407 »